שני צדדים למטבע

איזה צד של החברה החרדית אתה מראה?

את הטוב או את הרע?

(צילום shutterstock)

השאלה הזאת נחתה עליי במפתיע באמצע יום צילומים לפרויקט חדש שאני עושה בעיר בני ברק, סדרת תמונות תיעודיות של שטיבלך איצקוביץ'. היה זה בשעת צהריים מוקדמת, כשאחד המתפללים איש צעיר בשנות השלושים לחייו חיפש מניין מאוחר לתפילת שחרית. אני והמצלמה משכנו את תשומת ליבו, שהייתה עסוקה בחיפוש מתנדבים שלא השכימו קום.

לאחר ששמע על הפרויקט ועל הסיורים שלי, הוא הבין מהר מאוד מול מי הוא עומד, וכיאה ליהודי טוב התחיל לספר לי על מעשה שהיה.

בשנת 1958 חלה שנת השמיטה. כל החקלאים תושבי יישובי האזור הדרום והשפלה, עיבדו את שדותיהם כמדי שנה בשנה, היחידים שלא עבדו היו בני מושב קוממיות אשר זרעו בשלהי השנה השישית, ולאחר מכן שמרו על השמיטה כהלכתה, ולא עשו בשדותיהם כל פעולה שאסורה על פי התורה להעשות בשנת השמיטה.

ביום בהיר אחד הופיע לפתע נחיל ארבה עצום, שפשט על כל שדות האזור ואכל את כל תבואת השדות באזור. באורח פלא, נעצר נחיל הארבה בגבולות המושב קוממיות. שדות המושב הגובל לקוממיות התמלאו חגבים, בעוד השדות של ישוב קוממיות נותרו ירוקים ומלבלבים. באותה שנה הלכו במקום קבוצת מטיילים שהופתעו מהמראה שנגלה לעיניהם, והמדריך שהיה יחד איתם אמר - תראו תראו, החרדים האלה אפילו הארבה לא רוצה לגעת בתבואה שלהם.

לרגע נסחפתי למחוזות אחרים, לריח של האוויר הפתוח, לנופים הירוקים-חומים של הדרום הרחוק כשקולו של היהודי המחפש החזיר אותי למציאות שהייתה ההפך הגמור מכל המתואר בסיפור.

״אז מה אתה מראה בסיורים שלך?״ הוא שאל.

את מה שאמר המדריך הזה לקבוצת המטיילים, או שאתה מראה את הנס שעשה הקב״ה (אלוהים) לשומרי תורתו ומצוותיו, והציל את התבואה שלהם מהארבה.

חייכתי חיוך בלתי רצוני ועניתי לו, אני אספר בסיור הבא שלי בדיוק את מה שכבודו סיפר לי עכשיו. הקבוצות שלי ישמעו ויראו גם את הנס וגם את ההפך שלו, גם את השחור לבן וגם את מה שביניהם. ביחד נבין שלמרות כל השוני בין הצדדים, עדיין מדובר במטבע אחד.

להשתתפות בסיורים - לחצו כאן