10 טיפים לצילום רחוב בבני ברק

לעולם לא אשכח את יום הצילום הראשון שלי בעיר החרדית הראשונה בישראל. היה זה בשלהי 2019, תקופת טרום קורונה, נר רביעי של חג חנוכה. עברו מספר לא מבוטל של שנים מהימים בהם למדתי שם בישיבה קטנה, וההרגשה הייתה של אזרח שחוזר למדינתו מגלות ארוכה בניכר. הנוף המקומי כמעט ולא השתנה, אבל אני כן. מאז עברו הרבה מים בנהר הבני ברקי, ומאות סיורים צילום בהדרכתי. בכתבה הזאת אני חולק את הידע שרכשתי.

אז קבלו את עשרת הדיברות לצילום הרחוב החרדי. שתהיה קריאה  מהנה.

1.   הכנה מוקדמת - ההבדל בין יום צילום מוצלח לאחד פחות מוצלח הוא הכנת שיעורי הבית שנעשה מראש. עוד מגיל קטן בבית הספר אנחנו לומדים שתלמיד חרוץ הוא אחד שמכין את עצמו כמה שבועות לפני המבחן הגדול, גם כאן אותו הדבר. החלטתם לצאת לצלם בבני ברק, מזל טוב. החברה החרדית כלפי חוץ נראית הומגנית לחלוטין, כולם לבושים בשחור ולבן, כולם דומים. אבל ההפך הוא הנכון, ההטרוגניות שולטת ברחובות ובסמטאות. חסידים, ליטאים, ספרדיים. כובע קנייטש או כובע סאמעט, מטפחת או פאה, ועוד המון הבדלים חיצוניים ופנימיים. הקהילות השונות, והשכונות השונות. אז לפני שאתם יוצאים לשטח לצלם, תקראו קצת מידע ברשת, תשאלו חבר או חברה, תגיעו מוכנים לחוויה, והתמונות יצאו בהתאם.

2.   השתלבות - בכל קורס מבוא לצילום, אנחנו שמים דגש על שילוב נכון וטבעי. הכל צריך לעבוד יחד - הצבעים, התאורה, הקומפוזיציה. גם אנחנו בתור צלמי רחוב צריכים לדעת איך להשתלב בסביבה שלנו, ולעבוד יחד איתה ולא נגדה. עכשיו לפני שאתם צועקים עליי, איני מנסה להחזיר אתכם בתשובה (ההפך, אני זה ש״חזרתי בשאלה״). אתם לא צריכים לכסות את הראש בכיפה או בשביס, ואתם גם לא צריכים להתלבש בבגדים שחור-לבן. אבל אם תבואו לבני ברק עם ראש חשוף עטור תלתלים צהובים, או בחולצת הרולינג סטון ומיק ג'אגר מוציא לשון אדומה, אתם ישר תהיו יוצאי דופן מהסביבה. כמו שצלם טבע בסוואנה האפריקאית מתלבש בהתאם כדי לא להתבלט, כך תעשו גם אתם. אז לסיכום, קחו לשטח כובע קסקט קטן, תלבשו מכנסיים וחולצה בצבעים כהים וסולידיים. כנראה שעדיין יזהו אתכם, אבל לפחות לא תבלטו כמו חתול שחור על שלג לבן.

3.   ציוד – תמיד אומרים שהדבר הכי חשוב במצלמה זה מה שעומד עשרים סנטימטרים מאחוריה (הצלם כמובן), אבל יש גם משמעות חשובה לציוד צילום שאנחנו מחזיקים ביד. ״תפסת מרובה לא תפסת״ - לכן, לצילום רחוב בכלל ובבני ברק בפרט אני ממליץ להגיע עם כמה שפחות ציוד, וכמה שפחות משקל. אין צורך בשני גופים אתם לא מצלמים חתונה, ואין צורך בעדשות טלה גדולות שרק ירחיקו אתכם מהסיטואציה המצולמת וישנו את הפרספקטיבה הצילומית עד כדי השטחת המצולם. אז תצטיידו בגוף מצלמה אחד ועדשה קטנה עם זווית בינונית/רחבה, עם סט כזה התמונה תראה אמיתית כמו שהעין האנושית רואה, וגם לא תצטרכו לשבור את הגב והצוואר בסחיבת ציוד כבד. 

4.   סבלנות – הרבה צלמים לא מנוסים בתחום התיעודי רצים מספר רב של קילומטרים ביום, מחפשים במרץ את הסיטואציה שתביא את הפריים המושלם ברחוב הבא או בזה שאחריו. האמת היא שאם עשיתם שיעורי בית כמו שצריך ואתם מכירים את השטח, אין צורך בכלל להתרוצץ. צלם מנוסה מחכה בסבלנות לתמונה שהוא רוצה, ובדרך כלל היא מגיעה עד אליו. אז קחו את הזמן. תקנו סבלנות במכולת, ותחכו בנחת בפינת רחוב מרכזי (לדוגמה, הרב ש״ך פינת רבי עקיבא, ליד שטיבלך איצקוביץ'). זה ישתלם לכם, אני מבטיח.

5.  שעות הצילום - האור הוא המלך, והזמן שבו אתם מצלמים משפיע באופן ישיר על הצילומים שלכם. בחזרה לקורס הצילום הבסיסי, ולמינוח השגור ואולי גם קצת לעוס ״שעת הזהב״. שעות הזריחה או השקיעה הזמן המומלץ לצילום, התאורה רכה ונעימה תודות למיקום הנמוך של השמש בשמיים. אבל גם אם יצאתם לצלם בבני ברק בשעות הצהריים זה לא נורא (חוץ מהחום של יולי-אוגוסט), עדיין אפשר להוציא תמונות מעולות עם דגש על עבודה נכונה עם תאורה קשה, שימוש מושכל במעברים החדים בין אור וצל, מדידת אור נקודתית, ולסיום מפתח צמצם סגור, בהצלחה.

6. קומפוזיציה - ההבדל בין צלם לצייר, שהאחרון עומד מול דף ריק ומחליט מה כן להכניס לתוכו, הראשון עומד מול עולם שלם ומחליט מה לא להכניס לתוך הפריים. בצילום רחוב חשוב מאוד לבנות תמונה שבה כל האלמנטים מתחברים יחד לרגע המכריע. בבני ברק כל פינת רחוב מכילה עולם ומלואו והתפקיד שלנו בתור צלמי רחוב, הוא לא להכניס לפריים דברים שלא משרתים את הסיפור שאנחנו רוצים ליצור. 

7. מיקוד - השאלה שכל צלם רחוב (וכל צלם) צריך לשאול את עצמו לפני שהוא לוחץ על כפתור הצילום היא - במה אני רוצה להתמקד בתמונה הבאה?

ברגע שאנחנו מגיעים ממוקדים, הסיפור המצולם יוצא מדויק. הפריים יעביר באופן מיידי לצופה את המסר שאנחנו התכוונו אליו מראש, ויצא ללא הסחות דעות מיותרות.

8. שחור לבן, ומה שביניהם - הרבה אנשים שמצלמים בבני ברק בפרט, ובערים החרדיות בכלל, מחפשים לצלם בעיקר את הדמויות שהכי מזוהות עם השחור-לבן. את החסיד עם הקפיטע והשטריימל לפני שבת, או את הילד עם הכיפה הגדולה והפאות הארוכות. אבל צריך לזכור שישנם דמויות נוספות במכלול הבני ברקי, וגם הן ראויות לתיעוד. הירקן המבוגר, הגברת מרמת גן שהגיעה לקניות, הנער עם הג'ינס והראסטות שבא לבקר את ההורים החרדים, ועוד שלל אנשים. אז תסתכלו על התמונה המלאה כשאתם מצלמים, תצלמו גם את השחור לבן וגם את הגוונים שביניהם.

9. חזרתיות - סדרת תמונות בפרויקט צילום תיעודי תכיל בתוכה אלמנטים החוזרים על עצמם, בין אם זה נושא הצילום (המשפחה החרדית) או סגנון הצילום (פריימים בזווית רחבה מאוד), או שעת הצילום (אור קשה של שעת צהריים). אז תמצאו רעיון אחד אותו אתם רוצים להעביר דרך התמונות שלכם, ותיצרו מספר פריימים מאותו סיפור. דבר זה יקנה לכם הנאה מרובה מיום הצילום שמכיל בתוכו מטרה ברורה, וככה לא תתפזרו בין הגירויים השונים הנמצאים ברחוב הבני ברקי.  

10. תקשורת - ואהבת לרעך כמוך, הוא לא רק כלל גדול בתורה, אלא גם דרך חיים. אתם יוצאים לצלם ברחובותיה של עיר המונה מעל 200,000 תושבים. לכן, אל תשכחו שיש חיים מאחורי העדשה. תחייכו לאנשים שאתם מצלמים, תדברו איתם שיחה קצרה. מעבר לכך שזאת דרך מעולה לכבד אותם, תקשורת מילולית עם הסביבה הבני ברקית ואינטראקציה אנושית תעזור לכם לצלם תמונות יפות יותר. מניסיון אישי זה עובד, אז שיהיה המון בהצלחה.