מה זאת שריפת חמץ, ואיך היא קשורה לדילמא האלמותית בעלת השם המוזר ״חפצא או גברא״, ואיך כל זה קשור לקיום שלנו בעולם?
(צילום גיל בניסטי)
״שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם״, מצווה הפסוק בספר שמות את העם היוצא ממצרים.
ופה נשאלת השאלה.
האם קיום המצווה ״תשביתו שאור״ הוא על ידי מעשה אקטיבי של ביעור וההשבתת החמץ, כלומר חובה על האדם לשרוף את החמץ שברשותו - המצווה היא בחפצא (חפץ). או שקיום המצווה ״תשביתו שאור״ הוא פסיבי והעיקר שהחמץ לא קיים, כלומר מספיק שאין ברשות האדם חמץ ולא חלה חובה מעשית לשרוף אותו - המצווה היא בגברא (אדם).
(צילום גיל בניסטי)
פה בטח אתם שואלים את עצמכם, מה אכפת לי אם זה חפצא או אם זה גברא, איך זה בכלל קשור אליי?
״לעשות, או לא לעשות?״
שאלת השאלות!
כולנו נתקלים בדילמות בחיים שמסתכמות לבחירה בין לעשות משהו או לא לעשות אותו. כולנו נעים בעולם עם השאלה הקיומית הזאת בנוגע לעניינים האישים שלנו. ההתלבטות הבלתי פוסקת, ההתענות הבלתי מספקת. מה יקרה אם נעשה, ומה יקרה אם לא נעשה.
(צילום גיל בניסטי)
בהלכה נפסק ״שב, ואל תעשה עדיף״
ואני אומר. תשב או תעמוד, תעשה או אל תעשה, זה לא באמת משנה במה נבחר, העיקר שנהיה שלמים עם עצמנו.
留言